עם הזמן שעובר
יש תהום בינך לבינה
הבשלות הבגרות החיים עצמם
האושר נברר ונבחר מחדש
פעם זו היית רק את
ועכשיו זה כולם

היא הייתה עושה שטויות
משחקת משחק בוכה צוחקת
רגילה ומוזרה
קמה בבוקר עם חיוך
ונעלבת ממילה אחת
משוגעת קטנה

חופש כזה להרגיש להתרגש
ללא שפיטה עצמית
ללא יותר מדי כלים מכבידים
ליפול הכי חזק ולקום כאילו כלום לא היה
כיף שעבר עם הזמן

הילדה הפנימית שבך
מתחברת מתמזגת
צועדת אלייך בחזרה
היא מחכה היא לא נעלמה
רק נאלמה
ועכשיו את יודעת
כמה את צריכה את עצמך לעצמך
את הילדה הפנימית
שלחופש נולדה