מי אתה שעומד מולי
העיניים נצצו לכיווני
מי אתה הגבר הזה
האם אתה באמת מולי
האם אני נסחפת או נגררת
סימני אזהרה מכופפים לשאלה
עם נקודה גדולה
מחשבת סיכונים ולא סיכויים
האם זה אמיתי שאפשר
כל מה שידעת
להיצמד לקרקע ולאחוז בעץ
ולא לעוף
פחד גבהים מובנה
ככה זה
כשהרגש מציף ומעיף
האינטואיציה היא לא חומרית
יש יותר סיכוי לרע מהטוב
וקל להתעוור

אך ברגע שהייתי מולך נצמדתי אלייך
ולימדתי אותך שהצל לא כזה מפחיד
והציור שבנית בראשך הפך לבית
משותף מלא שמחה וחיוכים